<h1>שיטה מקובצת — כתובות</h1>
<h2>דף פב מו</h2>
[כתובות ק"ו ע"א] בפרכות שהיו לפני הדביר תחת אמה טרקסין ובבית שני קא מיירי ואני אומר מקדשי בדק הבית היו נוטלין שכרן הואיל ופרכות דלפני הדביר תחת בנין נעשו במקום כותל תחת אמה טרקסין שהי' ממוצע בין היכל לקדש הקדשים וכל צורכי בנין בית המקדש היו באין מקדשי בדק הבית מהקדשות שהיו מקדשין לבדק הבית לתקון הבית ולהחזיק בניינו כדכתיב אך לא יעשה בית ה' ספות כו' עד וחזקו בו את בית ה' כלומר שלא היו עושין מכסף קדשי בדק הבית שום כלי שרת כי אם חיזוק בנין הבית לבד. במקדש שני לא היה אמה טרקסין ובב"ב [ג' ע"א] מפרש טעמא משום דמקדש שני הוה גבוה טפי משלשי' אמה ואמה בנין רוחב בגובה מאה אמה לא מצי קאי דאמרי' בסדר יומא [נ"ב ע"א] מקדש שני מאה [על מאה] ברום מאה הוה עם כלי' עורב. בית גרמו וכו' היו ממונין על מעשה לחם הפנים ולא רצו ללמד מעשה לחם הפנים כדמפרש בסדר יומא [ל"ח ע"א] ובית אבטינס על מעשה הקטורת כדמפרש בסדר יומא [שם]. תרומת הלשכה שלשה קופות שבהן תורמין את הלשכה אלמא נשים האורגות בפרכות היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה בדבבי מאותן פרכות שכנגד השערים שאינן תחת הב[נין] אלא לצניעות בעלמא קתני דנוטלות שכרן מתרומת הלשכה. דאמר ר' זירא אמר רב שלש עשרה פרכות היו בבית המקדש שבעה כנגד שבעה שערי' שבחומת העזרה שסכים ההיכל לצניעות בעלמא כדי שלא יראו בעזרה הולכי הר הבית ושתים אחת בפתחו של היכל ואחת בפתח האולם ולצניעות בעלמא ושתים בדביר להבדיל בין קדש הקדשים להיכל במקום אמה טרקסין פרכת אחת מכאן ופרכת אחת מכאן וביניהם אמה רוחב באותו דרך היה נכנס כהן גדול לפני ולפנים ביום הכפורים וכדמפרש בסדר יומא [נ"א ע"ב] כורך ונכנס ושני פרכות היו על אותן פרכות בעלית בית קדש הקדשים ואותן ד' פרכות שמבדילות היו תחת בנין ומקדשי בדק הבית נוטלין שכרן והא דאמרינן במסכת מדות [פ"ב מ"ו] י"ג השתחויות היו שם כנגד י"ג שערים שהיו בעזרה שער העליון שער הדלק כו' שערים גדולים לא היו אלא שבע' בלבד אלא ששה פספסים קטנים היו שם שנים בצידי שער ניקנור במזרח וב' בדרום וב' בצפון ובהנהו פספסין איידי דקטנים היו לא היו שם פרכו' וכשאדם היה רוצה לילך בדרך אותן י"ג שערים היה מחזיר פניו למקדש ומשתחוה פשפשין פושטירו"ש. רש"י במהדורא קמא.
<h2>דף פד מז</h2>
[כתובות ק"ו ע"א] בפרכות שהיו לפני הדביר תחת אמה טרקסין ובבית שני קא מיירי ואני אומר מקדשי בדק הבית היו נוטלין שכרן הואיל ופרכות דלפני הדביר תחת בנין נעשו במקום כותל תחת אמה טרקסין שהי' ממוצע בין היכל לקדש הקדשים וכל צורכי בנין בית המקדש היו באין מקדשי בדק הבית מהקדשות שהיו מקדשין לבדק הבית לתקון הבית ולהחזיק בניינו כדכתיב אך לא יעשה בית ה' ספות כו' עד וחזקו בו את בית ה' כלומר שלא היו עושין מכסף קדשי בדק הבית שום כלי שרת כי אם חיזוק בנין הבית לבד. במקדש שני לא היה אמה טרקסין ובב"ב [ג' ע"א] מפרש טעמא משום דמקדש שני הוה גבוה טפי משלשי' אמה ואמה בנין רוחב בגובה מאה אמה לא מצי קאי דאמרי' בסדר יומא [נ"ב ע"א] מקדש שני מאה [על מאה] ברום מאה הוה עם כלי' עורב. בית גרמו וכו' היו ממונין על מעשה לחם הפנים ולא רצו ללמד מעשה לחם הפנים כדמפרש בסדר יומא [ל"ח ע"א] ובית אבטינס על מעשה הקטורת כדמפרש בסדר יומא [שם]. תרומת הלשכה שלשה קופות שבהן תורמין את הלשכה אלמא נשים האורגות בפרכות היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה בדבבי מאותן פרכות שכנגד השערים שאינן תחת הב[נין] אלא לצניעות בעלמא קתני דנוטלות שכרן מתרומת הלשכה. דאמר ר' זירא אמר רב שלש עשרה פרכות היו בבית המקדש שבעה כנגד שבעה שערי' שבחומת העזרה שסכים ההיכל לצניעות בעלמא כדי שלא יראו בעזרה הולכי הר הבית ושתים אחת בפתחו של היכל ואחת בפתח האולם ולצניעות בעלמא ושתים בדביר להבדיל בין קדש הקדשים להיכל במקום אמה טרקסין פרכת אחת מכאן ופרכת אחת מכאן וביניהם אמה רוחב באותו דרך היה נכנס כהן גדול לפני ולפנים ביום הכפורים וכדמפרש בסדר יומא [נ"א ע"ב] כורך ונכנס ושני פרכות היו על אותן פרכות בעלית בית קדש הקדשים ואותן ד' פרכות שמבדילות היו תחת בנין ומקדשי בדק הבית נוטלין שכרן והא דאמרינן במסכת מדות [פ"ב מ"ו] י"ג השתחויות היו שם כנגד י"ג שערים שהיו בעזרה שער העליון שער הדלק כו' שערים גדולים לא היו אלא שבע' בלבד אלא ששה פספסים קטנים היו שם שנים בצידי שער ניקנור במזרח וב' בדרום וב' בצפון ובהנהו פספסין איידי דקטנים היו לא היו שם פרכו' וכשאדם היה רוצה לילך בדרך אותן י"ג שערים היה מחזיר פניו למקדש ומשתחוה פשפשין פושטירו"ש. רש"י במהדורא קמא.
